הציונות הצבאית ב'

בכרך זה מכונסות יצירותיו של זאב ז'בוטינסקי שעניינן הציונות הצבאית להלכה ולמעשה, שנכתבו בשנים 1940-1920. הכרך מחולק לארבעה שערים: הגנת ירושלים (1920) ולקחיה; הציונות הצבאית כחינוך וכמדיניות; מהבלגה להרהורי מרד; והמערכה האחרונה: צבא יהודי במלחמת העולם השנייה. בשער הראשון מובא גם רישום מילולי של משפטו כמי שעמד בראש ההגנה בירושלים במאורעות 1920. הלקח המרכזי ממנו היה שיש לחדש את הגדוד העברי. בשער השלישי מובא גם פרוטוקול הוויכוח בין ז'בוטינסקי למנחם בגין בשאלת הדרך ליישומה של תורת הציונות הצבאית. תפיסת הביטחון המגננתית של ז'בוטינסקי, שבאה לידי ביטוי  מובהק בוויכוח, מתבררת גם מעיון במאמרים המכונסים בשער השני וב'שיר הדגל', המגביל את הלגיטימציה לשימוש בכוח רק לצרכי הגנה. המאמרים בשער זה מראים את התלבטויותיו של ז'בוטינסקי ואת התפתחות מחשבתו עד להרהורי מרד. השער הרביעי עניינו המערכה שניהל ז'בוטינסקי בארצות-הברית ובבריטניה למען הקמת צבא יהודי במלחמת העולם השנייה, המשך למאמרים ולראיונות שפורסמו בכרך היהודים והמלחמה. מקצת היצירות המכונסות בכר זה נכתבו עברית במקורן, ואחרות נכתבו אנגלית, רוסית ויידיש. הן תורגמו במיוחד לכרך זה או נערכו מחדש. חלקן רואות אור בפעם הראשונה בעברית.