נשי טרויה · תיאסטס

בטרגדיה 'נשי טרויה' מאת סֵנֵקא (זה גם שמה של טרגדיה, שונה בתוכנה ובצורתה, מִשל אֶוּריפּידֶס) מתואר חורבנה של טרויה גם מנקודת המבט של הטרויאנים המנוצחים וגם מנקודת המבט של היוונים המנצחים. מומחשים כאן אימי המלחמה, סבל השכול, האלמנוּת והשעבוד של נשות טרויה, שהיו לשפחות ולפילגשים למנצחים. 

הטרגדיה 'תיאסטס' מתרחשת על רקע מלחמת דמים ממושכת בין תִיאֶסטֶס לאחיו אטרֶאוס על כס המלוכה בארגוֹס. במחזה מתוארת נקמתו המפלצתית של אטראוס, היושב עתה על כס המלוכה, באחיו הגולֶה תיאסטס: הוא מפתה אותו בכחש לסור לארמונו, מתקין 'לכבודו' סעודת פאר, הורג את שלושת ילדיו ומגיש לו את בשרם למאכל. הטרגדיה משקפת את תאוות השלטון של המלכים האלה שאינה יודעת שובעה, וייתכן שסנקא מרמז בה לרצחנותם ולתאוותיהם המופקרות של טיבֶּריוס, גאיוס קאליגולא, קלאודיוס ונֵרון, קיסרי רומא שהכיר מקרוב. 'תיאסטס' נחשבת למושלמת בטרגדיות של סנקא מצד נושאהּ, מבנהָ, תחכומהּ ועיצוב דמויותיה.

התרגום של שתי הטרגדיות ניתן כאן במשקליהן המקוריים.

רחל בירנבאום, המתרגמת, היא פרופסור אֵמֵריטה בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל אביב. במוסד ביאליק ראו אור בתרגומה: סנקא, 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי', 'מדאה • פיידרה'; הוראטיוס, 'השירים [האודות]', 'הסטירות', 'האיגרות • אמנות הפיוט'; יובנאליס, 'הסטירות'; ו'שירי קאטולוס' (עם דוד וייסרט, פרופ' אֵמֵריטוס בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל אביב).

סדרת תרגומי מופת מספרות העולם.