עִברוּרים

כרך זה משלים את מהדורת כתביו הפיוטיים של אברהם רגלסון, שבחלקה הראשון ("שירים", 2013) נכללו כל שיריו העבריים המקוריים. בכרך שלפנינו כלולה מסכת ה"עברורים" שלו, וכן שיריו שנכתבו ביידיש ובאנגלית. "עברוריו" של רגלסון אינם בבחינת תרגומים בלבד. אלה הם נוסחים עבריים מיוחדים במינם של שירים נבחרים, בעיקר מן השירה האנגלית הקלסית ומן השירה האמריקנית מראשיתה ועד תחילת המאה העשרים. המשורר ראה בנוסחים אלה חלק בלתי נפרד מיצירתו המקורית, ושילב אותם באסופות שיריו שיצאו לאור בחייו.

בכרך הובאו גם תרגומים משירת יידיש (בעיקר שירים של אברהם סוצקוור), ושירים יידיים של רגלסון עצמו, שגם לתוכם החדיר המשורר את תכונות שפתו העברית. בשירים אלה, הכוללים גם עיבודים של כמה משיריו העבריים המונומנטליים של המשורר, יכול הקורא להשוות נוסחים ולראות איך העברית מזרימה את המתכתיות שלה לעורקי לשון העם ומשנה אותה לעומקיה ולגבהיה.

אברהם רגלסון (1981-1896) היה מגדולי המשוררים העברים במחצית הראשונה של המאה העשרים. רגלסון היה בן למשפחת עמלים יהודית שהגיעה לאמריקה בשנת 1906, בגל ההגירה ההמונית ממזרח-אירופה. הוא קיבל חינוך אמריקני סטנדרטי ונצמד בצימאון לשירה האנגלית והאמריקנית הרומנטית ולהגות האירופית של המאה התשע-עשרה. עם זאת נאחז מילדותו בשפה העברית ונעשה לאמן וירטואוז בעל שליטה מוחלטת בה. כמשורר עברי התגלה בשנת 1920, בתקופה שבה נראה שמתבצרת והולכת "רפובליקה ספרותית" עברית קטנה ביבשת החדשה. במרכזה של הרפובליקה הזאת עמדה קבוצת משוררים, ורגלסון הצטרף אליה, ועד מהרה נעשה לבעל קול ייחודי ובולט בתוכה.