חיים לנסקי - כל השירים

חיים לנסקי (1943-1905), מגדולי הליריקנים העברים בכל הזמנים, לא זכה לפופולריות נרחבת, אבל ריתק אליו את תשומת הלב וההערצה של טובי הקוראים. נתן זך אמר עליו (ב-1967) שהוא "אחד המעולים במשוררי הספרות החדשה"; יורם ברונובסקי הילל והגדיר אותו (ב-1986) "משורר ספרותי לעילא ולעילא"; דן מירון כתב (ב-1986) שהוא "אחד המשוררים העברים הגדולים של המאה העשרים. כמעט בן גילו של אלתרמן [- -] לנסקי לא נפל מבן דורו הגדול לא בכישרון פיוטי ולא בחן אנושי, לא בווירטואוזיות טכנית ולא ברעננות הראייה וההשגה"; אריאל הירשפלד כתב (ב-2008): "הוא מן הנפלאים שבמשוררי השירה העברית החדשה והוא מן הגיבורים הגדולים ביותר שלה".

לנסקי, יליד רוסיה הלבנה, חי בברית המועצות והתמיד בה ביצירתו בעברית למרות האיסורים והחרמות, שבעטיים הוגלה פעמיים לסיביר. בגלותו השנייה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נספה ולא נודע מקום קבורתו. שיריו הגיעו בדרכים-לא-דרכים לארץ ישראל ונדפסו בה בכתבי עת ובספרים, שהוא לא יכול להיות מעורב בהכנתם. ידי עורכים רבים חָלוּ בהם; "תיקונים" ושינויים נשתרבבו לתוך הטקסטים, שלא ברוח המשורר. המהדורה שלפנינו מתייחדת מכל הקודמות לה בשלמותה ובמלאותה (כלולים בה כל הטקסטים שכתב לנסקי ואשר הגיעו לידינו, ובכלל זה שני טקסטים שלא היו ידועים כלל עד שחשפה אותם העורכת), ועיקר ייחודה בנאמנותה המוחלטת, הקנאית, אפשר לומר, לכתבי היד של המשורר עצמו. כל השירים הוחזרו לנסחים שקבע להם המשורר, והמהדורה מבוססת על תיארוך מדויק, ככל האפשר, של זמן כתיבתם ופרסומם. בכרך נכללו גם שתי מסות נרחבות על שירת לנסקי מאת דן מירון ועמינדב דיקמן.

עורכת המהדורה, ד"ר ורד אריאל-נהרי, הקדישה שנים רבות לחקר חיי לנסקי ויצירתו, ואף כתבה עליהם חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. במהלך חקירתה העמידה ארכיון של יצירת לנסקי, ועליו מסתמכת המהדורה. לטקסטים הוסיפה העורכת מבואות, הערות ביאור, נספחים ומפתחות.

לראיון של רון נשיאל עם ד"ר ורד אריאל-נהרי ב"מגזין שבת" 24/3/23 האזינו כאן.