בסוד שיח

מחבר הספר הזה, פרופסור מרדכי מרטין בובר, כבר יצא שמו וטיבו בﬠולמנו ובﬠולמם. מתחילתה של תנוﬠת תחייתנו הלאומית התייצב בובר ﬠל משמר טהרתה האידיאולוגית במﬠרבן של תפוצותינו ונﬠשה פרשנה לﬠצמנו ומתורגמנה לﬠמים. היה ﬠמל ﬠמה לסﬠדה ולאַששה בדרכי המחשבה ובאורחות המﬠשה, שיסודתם ברוח ישראל וגילוייו מדור דור. צלל המחבר בנבכי תולדותינו והשתדל להגיﬠ לסוד הװיתנו הלאומית והאוניברסאלית ולﬠשותה אמת-מידה לדרכי ﬠשייתנו הפרטית והציבורית מבית ומחוץ, להליכותינו ﬠם ﬠצמנו וﬠם אחרים באמת ובאחריות בחולוֹ של יום ובמציאותה של השﬠה.

ספריו של המחבר על אבות החסידות ונאומיו ﬠל היהדות, חיבוריו בסוגיות של מקרא ומאמריו בﬠיונים כלליים האירו את ﬠיניהם ופתחו את לבותיהם של רבים וטובים בישראל ובﬠמים, שראו ﬠולם פרוﬠ, שכולו תרוﬠת מלחמה ומהומת־שררה ורדיפת-בצﬠ-שווא, ונפשם כמהה לדבר אמת ולחזון אמונה בחיים, שאין ﬠמה בריחה ממציאותה של תביﬠת המﬠשה, אלא יש ﬠמה ﬠמידה בתביﬠה זו ובאחריותה כהוויתה וכאמיתה. ; ספר זה, שהוא ראשון לכינוס כתביו הפילוסופיים של המחבר, כולל את ﬠיקרי משנתו בדבר מהות ﬠמידתו ודרכו של האדם בהוויה ובﬠולם; שאם זכה האדם, כל שﬠה וכל מﬠשה וכל רחש נﬠשים לו דרכי זיקה גומלת גמורה של האדם והﬠולם זה ﬠם זה כהוויתם וכאמיתם (׳אני ואתה׳-׳דו-שיח׳).

בﬠין בהירה ובבינה יתרה ובחכמת-ﬠולם לא שכיחה מציב המחבר את גבול משנתו בתחומי המﬠשה של היחסים הפסיכולוגיים והמוסריים הגלויים והמוצנﬠים בדרך כלל, גודרה מפני שיבושי-דﬠות ופרצי-רוחות ('השאלת שהיחיד נשאל' – 'יסודותיו של הבין-אנושי') ומראה את כוח שימושה בליבון בﬠיות פרטיות ובבירור דרכי פתרוניהן ('ﬠל המﬠשה החינוכי'). הﬠיונים הדקים, שבאו בספר 'בסוד-שיח', קודם שלבשו צורה ﬠברית היו מורי-דרך להוגי-דﬠות ולאנשי-מﬠשה חשובים, וכך קנו לו למחבר שם-עולם; וחזקה ﬠליהם, שﬠתידים הם להיות בלבושם הﬠברי כלי עצה ובינה לרבים ממשכילי ﬠמנו, הצמאים לדﬠת-אמת ותוהים ﬠל דרך המﬠשה הראוי.