החזרה - פנים רבות לה

תופעת החזרה, שהיא מן התחבולות הרטוריות הבולטות ביותר ביצירות שבכתב כמו ביצירות שבעל פה, משמשת נוהג רגיל בספרות העמים בכלל ובמיוחד בספרות עמי המזרח הקדום, ובכלל זה ספרות המקרא. בחיבור זה דן המחבר בדגמים הבסיסיים של החזרה המורחבת על דרך הסמיכות, שמעטים עסקו בהם ותרומתם הרבה לחקר המקרא לא זכתה להכרה ראויה. דגמים אלה רווחים מאוד בשירה המקראית, אם כי לא נפקד מקומם גם מן הפרוזה המקראית, זו שניכר בה ריתמוס המתקרב לריתמוס של השירה. אלא שלא רק במקרא נחשפים דגמים אלה. עקבותיהם מתגלים בספרות האכדית, זעיר פה זעיר שם. בספרות האוגריתית הם שכיחים יותר, ודוגמות אחדות ניתן למצוא גם בספרות הפניקית. בספר בן סירא, האמון על הרטוריקה המקראית, נעשה שימוש רב בדגמים אלה, ופעמים אחדות הם מתגלים גם בטקסטים הפיוטיים מקומראן (בעיקר במגילת ההודיות) ובספרות חז"ל. מן המפורסמות הוא שחשיבותה של כל תופעה סגנונית-לשונית נמדדת הן באורך חייה והן במידת שכיחותה. תנאים אלה מתקיימים בדגמי החזרה הנידונים כאן ואינם מותירים ספק, כי עניין לנו בתופעה רטורית מרכזית ביותר. לפיכך ראוי שנראה בתופעה זו כלי חשוב בשאלות של פרשנות, נוסח וחקר הטקסט מזה, ובשאלות של מבנה, לשון וסגנון מזה. הספר מיועד לחוקרים ולתלמידים העוסקים במקרא, בלשון העברית ובספרות העברית. המחבר, שמיר יונה, הוא חוקר לשון ומקרא המלמד שנים רבות במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן?גוריון בנגב, והוא מכהן בה קדנציה שנייה כראש המחלקה. בשנים 2010-2009 הוזמן כפרופסור אורח ל- Princeton Theological Seminary. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון במקרא, היסטוריה של עם ישראל ולשון עברית באוניברסיטת בן?גוריון בנגב, ואת לימודיו לתואר מוסמך ולתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו סובבים על תחומי התעניינותו העיקריים הכוללים את לשון המקרא והלשונות השמיות הצפוניות מערביות; סגנון ורטוריקה בספרות המקרא ובספרות המזרח הקדום; ספר משלי; ספרות החכמה במקרא ובמזרח הקדום; הנוסחה הארמית של משלי אחיקר, ודגמים סגנוניים בספרות חז"ל.