אשור, בבל ויהודה

שלושה הם שערי הספר: בשער הראשון נדון אופיים ההיסטוריוגרפי של המקורות האכדיים, בעיקר כתובות מלכי אשור, שבהן מגלה המחבר את ביטויי האידאולוגיה המלכותית שתמכה בכיבושיה של האימפריה האשורית ובהתפשטותה.

השער השני עוסק במוסדות המרכזיים בחברה המסופוטמית באלף הראשון לפסה"נ, ארגון ערי המלוכה וערי המקדש באשור ובבל ליושביהן ולפקידיהן. פרק שלם יוחד לארמים, שממעמד של נכבשים וגולים היו לרכיב משפיע ביותר בחברה האשורית.

בשער השלישי מרוכזים דיונים על השפעת האימפריות המסופוטמיות על ארצות המערב בכלל, ועל ערי המדינה בחוף פלשת ובממלכת יהודה בפרט. נכללו בו עיונים אחדים על ימי גלות בבל ושיבת ציון, ימי חילופי המשמרות בין בבל לפרס, שהביאו לידי חידוש החיים בארץ יהודה.

פרופ' תדמור היה ראשון האשורולוגים בארץ ישראל, ייסד את החוג לאשורולוגיה באוניברסיטה העברית ולימד בה עד צאתו לגמלאות. היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וסגן נשיאה בשנים 2004-1995.