ארץ ישראל ד

עיקרו של הכרך הוא תגובת ז'בוטינסקי למאורעות בארץ ישראל בשנים 1937-1936 ועמדתו בפולמוס החלוקה על רקע פעולתה של "ועדת פיל". המחבר משתמש בניתוח דמוגרפי ומשפטי כדי להוכיח את צדקת הציונות במערכה על זכות העם היהודי, שכבר הוכרה בשלהי מלחה"ע הראשונה. בחלק השני מחריף ז'בוטינסקי את מאבקו הציבורי ומבטא בבהירות את דעותיו כנגד "הספר הלבן" הבריטי של 1939, שהגביל מאד את עליית היהודים מאירופה, בצל האיום הכבד והעננים המתקדרים על קהילות היהודים שם. 

כרך זה מכתבי זאב ז'בוטינסקי הוא המשך לשלושת הכרכים הקודמים העוסקים בענייניה של ארץ ישראל. מובאים בו מאמרים ונאומים של ז'בוטיסקי, ובהם ניצני מרי לנוכח מדיניותו העוינת של שלטון המנדט, המפר את התחייבויותיה של בריטניה לעם היהודי, בצד הסכנה הגדולה ליהודי אירפה עם עליית הנאציזם.

סדרה: כתבים אידאולוגיים