לָדַעַת כִּתָּה

בבית הספר מתחוללת דרמה מתמדת שמעורבים בה תלמידים ומורים, תוכני לימוד וערכים, רגשות ומעשים. לא מעט מן המתרחש בכיתה נשאר סמוי מן העין ולא מרבים לדבר עליו. הדברים אמורים במאבקי כוח במארג הבית ספרי; במקומו של הגוף לחושיו, ליצריו ולצרכיו בכיתה; ברגשות המלווים את המורים – הבושה והאכזבה מכישלונות, האושר ברגעי ההצלחה וברגעי החסד שבהם נפגשים לבבות המורים והתלמידים.

המחקר האקדמי החינוכי מתקשה להאיר סוגיות כגון אלה. לספרות, לעומת זאת, יש יכולת ואף נטייה להציג את הקיצוני, הנדיר, המדומיין והמשוער, ובייחוד את הנסתר והלא־מדובר. בעזרת פסיפס עשיר של יצירות מן הספרות העברית נבחנות בספר זה סוגיות חינוכיות שונות. גלגולי דמויות המורים והתלמידים בספרות העברית לסוגותיה נפרשים כאן לאורך כמאה שנים, מיוסף חיים ברנר בראשית שנות העשרים של המאה שעברה ועד היום הזה. בצד יצירות של בכירי הסופרים, מוצגים כאן סיפורי מתמחים בהוראה, שזו יצירת הספרות הראשונה שכתבו, ואף קטעים מיומני ההוראה של המחברת.

אוהבי הספרות העברית וכל מי שעברו בשערי בית הספר – אנשי חינוך, מורים והורים – ימצאו עניין בניסיון המקורי שלפנינו ללמוד על מעשה ההוראה, להבין ולדעת כיתה.

מחקריה של נעמי דה־מלאך עוסקים בספרות, בחינוך ובפדגוגיה ביקורתית. ספרה "לא על היופי לבדו: על הוראה ביקורתית של ספרות" ראה אור בשנת 2008, וזכה בפרס ס. יזהר. נעמי דה־מלאך, מורה זה יותר משלושים שנה בכיתות א' עד י"ב, וכן באקדמיה בארץ ובחו"ל, מלמדת היום ספרות ומכשירה מורים במכללת אורנים.

לחצו כאן לתוכן העניינים ולמבוא לספר