את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק

יאיר רוזנבלום (1944–1996) היה מן המלחינים החשובים ביותר בזמר העברי במחצית השנייה של המאה העשרים, ושיריו מוכרים ופופולריים מאוד. כמה מהם נכתבו לאחר מאורעות רבי־משמעות בתולדות המדינה, ולכן הם נטועים עמוק בלב הקונצנזוס התרבותי. עוד בחייו של המלחין נעשו שיריו לחלק מתרבות הזמר של קהלים רבים בחברה הישראלית, וגם עם חלוף הזמן אנו נשבים באהבה בקסמם המלודי.

בשיריו מתקיימת תמצית הישראליות – שילוב של שירי ארץ ישראל, המוזיקה הפופולרית, ערכי הציונות, האתוס הלאומי ואהבת הארץ. אף שרק כרבע משיריו הולחנו ללהקות הצבאיות, מזוהה רוזנבלום יותר ממלחינים אחרים עם תרבות הלהקות הצבאיות משום הפופולריות שלהם, ומשום שניהל מוזיקלית תוכניות רבות של הלהקות והביא את שיריהן לאיכויות ביצוע גבוהות ביותר.

רוזנבלום ניחן בחשיבה מקורית על תפקידה של המוזיקה בתיאור הטקסטים ובפירושם. בכישרונו הנדיר ידע להתאים את הלחנים למילים במדויק, גם אם מלכתחילה לא תאמו המילים את אופיו של פזמון פופולרי. באינטואיציה מוזיקלית ייחודית קלט רוזנבלום משמעויות נסתרות של מילים, והוציא מתחת ידיו שירים בעלי תחכום ועומק רגשי.

סגנונו המוזיקלי מקבע את מיקומו ברצף ההיסטורי של הזמר העברי בין 'שירי ארץ ישראל' ובין מוזיקת הרוק שהתחילה נרקמת בישראל.

לספר שני שערים: הראשון, "חיים ויצירה", נסב על הביוגרפיה של המלחין ועל פעילותו המוזיקלית; השני, "סגנונו המוזיקלי של רוזנבלום: טקסט ומוזיקה", עוסק בניתוח רכיבי המוזיקה והקשרים בינה ובין הטקסט.

הספר נועד הן למי שמוצא עניין בסיפור חייו של רוזנבלום, ביצירתו ובהסברים כלליים על שיריו, הן למוזיקאים חובבים ומקצועיים שמבקשים להעמיק בסגנונו המוזיקלי.

ד"ר שמואליק טסלר, מוזיקולוג – חוקר הזמר העברי, מורה, מרצה, מנצח ומנחה מועדוני זמר. זהו ספרו השני לאחר "שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות" (2007).

לחצו כאן לתוכן העניינים ולפתח דבר