לילי קשטיכר האישה שכתבה באושוויץ

לילי קשטיכר, ככל הנראה האישה היחידה שכתבה בתוככי מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו במחצית השניה של 1944, סיפור חייה ויצירתה הספרותית והחזותית יוצאי הדופן של לילי קשטיכר לא סופרו עד עתה וכעת הם מסופרים לראשונה בספר חדש מאת פרופ' לילי זמיר:  "לילי קשטיכר האישה שכתבה באושוויץ" 

איתרע מזלה של לילי קשטיכר להישכח עד עתה, הן בשל היותה שורדת בשואת יהדות וויבודינה — חלק מיוגוסלביה של אחרי המלחמה, שסיפור גורלה הושתק ונבלע מול שפע הסיפורים של שורדים ממדינות אירופה ההיסטוריות, ובעיקר מפולין; ושנית —   בשל היותה אישה. ואכן, עד לא מזמן, הודר קולן של הנשים כמעט כליל מן הזיכרון הקולקטיבי של השואה והנצחתה. 

ספר זה מביא את קולה ופעלה של לילי קשטיכר קרוב לחמישה עשורים לאחר מותה וחושף את סיפורה יוצא הדופן, שהביא להצלתה ולהצלת חברותיה והוא מאיר את המאפיינים המגדריים של גורל הנשים בשואה, בדמות אישה צעירה ומיוחדת אשר הייתה מוכנה להסתכן  על מנת לכתוב ולצייר ועודדה גם את חברותיה לעשות כך לעיתים בוויתורה על פרוסת הלחם והענקתה לבת שציירה. כאשר לילי וחבורתיה למחנה, פונו בצעדות המוות, נשאה לילי את הציורים על גופה בתקווה שהיא והציורים יראו יחד את יום השחרור.  

לילי קשטיכר, היא סבתה של לילי בן עמי, אשר הקימה את פורום מיכל סלה להתמודדות עם אלימות כנגד נשים . 

על המחברת:

פרופסור לילי הלפרט־זמיר, בת לשורדי שואה, היא מרצה בכירה וראש המרכז ללימודי נשים ומגדר, במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. תחומי התמחותה העיקריים בהוראה ובמחקר הם ההיסטוריה, האומנות, וההיבטים המגדריים של השואה.

בין ספריה: "דנילו קיש, אודיסאה של כאב", אודות הסופר היהודי יוגוסלבי־סרבי הדגול, שורד השואה, ראה אור בשנת 2000 בסרבית (תרגום מעברית על־ידי אנה שומלו, בלגרד, הוצאת ATENEUM.) כמו כן היא פרסמה מאמרים רבים באנגלית המתמקדים בהקשרים שונים של השואה.