מילונאות עברית:
מילונים ומילים
אהרן ממן
באסופה זו נכללו מאמרים שתכליתם לפתוח צוהר לשאלות בולטות בתולדות המילונאות העברית מראשיתה, למן פרסום 'האגרון' לרב סעדיה גאון בתחילת המאה העשירית, דרך עיצומם של ימי הרנסנס, ועד מילוני ימינו. נסקרים כאן היבטים חשובים ברסאלה לר' יהודה אבן קורייש, במחברת מנחם בן סרוק, בכִּתאבּ אלְחאוי לרב האיי גאון (בבל 939–1038), בג'אמִע אלְאַלְפאט' לדוד בן אברהם אלפסי, ב'ענק' לרבי משה אבן עזרא בביאורו של אלעזר בן חלפון, ועוד. כמו כן מוצגת באסופה מהדורה מתוקנת של שריד מגלוסר קדום ליהושע ולשופטים בצרפתית עתיקה, שכיוצא בו שימש את רש"י ללעזים ששיקע בפירושיו.
פרקים אחדים עוסקים בסוגיות תמטיות, כגון טיבו של החלק המילוני בחיבור הדקדוק אַלמֻשְתַמִל של אבו אלפרג' הרון, מעמדה של לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים, שימושה במילונים למקרא, היחס בין הגלוסר לבין הפירוש ובינו לבין המילון, התפתחות המילונאות המדעית והעממית, טיב המסירה של מילים מסוימות מן המקורות, המאמצים לבאר מילים נדירות במקרא על פי מקבילות בארמית או בערבית, שאלת הלגיטימיות להיזקק לחומר חיצוני לצורך ביאור הלשון העברית, מילים שנתפרשו כהרכב או כנוטריקון, ועוד.
אהרן ממן הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה לחקר הלשון העברית על שם ח"נ ביאליק בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. למן תשע"ט הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ולמן תשפ"ג הוא נשיא האקדמיה ללשון העברית. קודם לכן ניהל את מפעל ספרות חוכמת הלשון העברית ואת המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל (תשנ"ט‒תשע"ט), והיה ראש החוג ללשון העברית, ראש מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח וראש המכון למדעי היהדות על שם מנדל. ממן הוא חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בחקר לשונות היהודים וספרויותיהם.
לסקירת הספר אצל רוביק רוזנטל, 'הזירה הלשונית' 1/2/2024 לחצו כאן