בוחן צדיק

'ספר בוחן צדיק' (נדפס לראשונה בפראג 1838) הוא מעין המשך ל'ספר מגלה טמירין' (וינה 1819). ' עובדיה בן פתחיה יוצא שוב למסע, מצויד באמצעים פלאיים (ובהם לוח הקלטה), ומנסה לדלות את הדעות הנשמעות בעולם על ספרו 'מגלה טמירין'. עד מהרה נעשֶה הסיפור למסובך הרבה יותר. לוח ההקלטה מתמלא, ועובדיה נאלץ לחפש איש ישר שינשוף על הלוח עד שיימחקו האותיות. מכאן מתחיל סיפור תלאות שאיש לא יוצא ממנו אדם ישר: חסידים, רבנים, משכילים מדומים, בעלי עסקים למיניהם, ובעצם כל העולם היהודי בגליציה. לאורך הספר צפן פרל שמות של אנשים ומאורעות שהיו מוכרים היטב לבני הזמן. הספר נחתם בהטרוטופיה, ומתגלה בו טפח מנפשו המיוסרת של יוסף פרל במאבקו הסיזיפי  בחסידות ובהשפעותיה במזרח אירופה. קריאה קפדנית ב'ספר בוחן צדיק' יכולה לפתוח אפוא צוהר לעולמות גנוזים ונעלמים של ההשכלה והחסידות במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה.

מוצגת כאן לראשונה מהדורה מוערת ומבוארת של 'ספר בוחן צדיק' על פי דפוס ראשון וכתבי-יד מפוזרים. הספר מלווה בנספחים שנוגעים להתהוות הספר ולתכניו, ויש בו דיונים עקרוניים במדרש השמות המוצפנים בו ובנוסחיו בכתבי-יד. זה הכרך הרביעי במפעל ההדרה של כתבי יוסף פרל. קדמו לו הספר 'חסידות מדומה' ושני כרכי המהדורה המוערת והמבוארת של 'ספר מגלה טמירין'.

ההדיר על פי דפוס ראשון וכתבי יד והוסיף מבוא וביאורים: יונתן מאיר

אחרית דבר ישראל ברטל

מהדיר הספר, פרופסור יונתן מאיר, מלמד במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרסם מחקרים רבים על השבתאות, על ההשכלה היהודית במזרח אירופה, על החסידות ועל גוונים של הקבלה במאה העשרים.

_________

לחצו כאן לתוכן עניינים והקדמה על המהדורה